משרדנו מלווה את היזם החברתי משלב הרעיון, דרך ייעוץ בבחירת הדרך הנכונה להתאגדות המיזם אם בדרך של עמותה, חברה לתועלת הציבור או חברה בע”מ בעלת שורת רווח כפול. שיקולי ההתאגדות, היתרונות והחסרונות של כל דרך להתאגד, מובאות בפני היזם החברתי והפתרון לישות המשפטית הנכונה עבור כל יזם ומיזם הינה המיטבית לאור מכלול השיקולים.

הראיה הרחבה שלנו מאפשרת לנו ללוות את המלכ”רים, העמותות והעסקים בחברתיים בשלבים שונים של הדרך ולסייע להם במציאת פתרונות מחוץ לקופסא לבעיות ייחודיות שמאפיינות את המגזר השלישי.

משרדנו מלווה את המלכ”ר או העסק החברתי על צרכיו המגוונים, החל בייעוץ משפטי בנוגע לחוק העמותות/החברות, קבלת פטורים ממס, ליווי בקבלת החלטות משפטיות בניהול דרכו של המלכ”ר או העסק החברתי, ליווי הועד המנהל או הדירקטוריון בהתווית דרכו של המלכ”ר או העסק החברתי, ליווי נושאי המשרה בכל סוגיה משפטית בתחום דיני העמותות ואו נושאים משפטיים נוספים שבהם עוסק משרדנו. כמו כן מלווה משרנו את המלכ”רים באסיפות כלליות, הגשת הדוח”ות השנתיים ופניה למשרדי הממשלה בבקשות לתמיכה. משרדנו מלווה עמותות הנמצאות בהליכי הבראה, ביקורות עומק, הליכי מיזוג ועוד.

שילוב הידע במשרדנו מאפשר לנו להנגיש למלכ”ר ולעסק חברתי שרות משפטי, ידע ומומחיות בתחומים שונים נוספים ובכך להוות עבור מנהלי המלכ”ר והעסק החברתי גון: מסחרי, דיני עבודה ודיני תאגידים – דבר המאפשר לנו להעניק יעוץ מלא, מקיף ומעמיק לכל סוגי המלכ”רים והעמותות.

שמנו לעצמנו מטרה להקדיש מניסיוננו ומרצנו לקידום תחום העסקים החברתיים, מתוך הבנה שלמגזר זה יש חשיבות בבניית חברה טובה יותר וסדר כלכלי נכון. אנו משוכנעות שתחום העסקים החברתיים יגדל בשנים הקרובות, וגאות להיות חלק מיצירת בסיס המידע הראשוני בתחום המשפטי-עסקי של המגזר הרביעי.

מאמר מאתר עו"ד בענין עסק חברתי 

ההתעוררות החברתית של תנועת OCCUPY בשנים האחרונות, שביטויה המובהק ביותר בישראל הוא מחאת קיץ 2011, יחד עם המשבר הכלכלי החמור של שנת 2008, הציפו את הצרכים והדרישות של החברה, על מול הכח התאגידי, והעלו מדרגה נוספת את מושג האחריות התאגידית, בכך שהביאו להכרה בלגיטימציה של המטרה החברתית כחלק מהתנהלות עסקית.

המגמות הטכנולוגיות והחברתיות שתוארו לעיל, הולידו סוג חדש של ארגונים, המכונים כיום "עסקים חברתיים" או "מיזמים עסקיים חברתיים" – אלה הם ארגונים שהם לרוב תולדה של יוזמה אזרחית או קהילתית, העושים שימוש בכלים עסקיים על מנת לקדם מטרה חברתית או סביבתית. העסקים החברתיים שואפים לקיימות ואף להשגת רווחים, ובמקביל ליצירת תשואה חברתית. מקובל לראות עסקים כאלה כבעלי שורת רווח כפולה – עסקית וחברתית.

כפי שקורה במקרים רבים, המציאות מקדימה את המחוקק, וכך אנו מוצאים את עצמנו בישראל של שנת 2015, בה החוק מכיר בשתי אפשרויות פעולה – פעולה שלא למטרת רווח (במסגרת ארגונים כגון עמותה, חברה לתועלת הציבור, ובמקרים מסויימים גם אגודה שיתופית) או פעולה שתכליתה מיקסום הרווחים (במסגרת חברות פרטיות וציבוריות).

חוק החברות מגדיר את תכליתה של חברה כפעולה על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה (סעיף 11(א) לחוק החברות, תשנ"ט-1999). מבלי לפגוע בתכלית זו, מאפשר החוק לקחת בחשבון, במסגרת השיקולים, גם קבוצת התייחסות מצומצמת של עובדים ונושים ואת "האינטרס הציבורי", המנוסח בכלליות.

1.(א)תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון.

תיקון מאוחר לחוק, איפשר לחברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, בתנאי שהדבר נקבע מראש בתקנון ההתאגדות של החברה. גם כאן אין המדובר בהפיכתה של החברה לעסק חברתי, אלא בתרומה ל"מטרה ראויה", שאף אינה חייבת להיות קשורה לפעילות החברה או לתפיסה הארגונית שלה.

מנגד, חוק העמותות מאפשר התאגדות למטרה שאינה מכוונת לחלוקת רווחים:

1. שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות.

וכך גם בחוק החברות לגבי חברה לתועלת הציבור, כאשר המחוקק אוסר במפורש כל סוג של חלוקת רווחים בחברה:

345א. (א) חברה לתועלת הציבור היא חברה שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד וכן איסור על חלוקת רווחים או חלוקה אחרת לבעלי מניותיה (בפרק זה – חלוקת רווחים).

יזמים חברתיים, המעוניינים להקים עסק חברתי, המשלב קידומה של מטרה חברתית עם מטרה עסקית ברורה, תוך שימוש באסטרטגיות תחרותיות וכלים מעולם העסקים, עומדים בפני דילמה קשה באשר לצורת ההתאגדות המתאימה לעסק שלהם. מחד, המטרה החברתית מושכת לכיוון התאגדות כעמותה או כחברה לתועלת הציבור, ומאידך, המטרה העסקית, מושכת לכיוון התאגדות כחברה פרטית.

דילמת ההתאגדות מחריפה בשל אוזלת היד של המחוקק לתת, בחקיקה הקיימת, כלים משפטיים המאפשרים ליזמים לבטא באמצעות צורת התיאגוד את המטרות האמיתיות של הארגון אותו הם חולמים להקים.

הואיל והחוק בישראל של היום אינו נותן מענה לסוגיית התיאגוד של עסקים ומיזמים חברתיים, בהעדר חקיקה ורגולציה מסודרת בנושא, ניתן, למעשה, לתאגד מיזמים חברתיים-עסקיים בדרכי התאגדות מגוונות – עמותה, חברה לתועלת הציבור, חברה פרטית או אגודה שיתופית (קואופרטיב) – כאשר הבחירה בין דרכי ההתאגדות השונות נשענת על שיקולים שונים של היזם.

בין השיקולים המשפיעים על אופן ההתאגדות של המיזם העסקי-חברתי:

השקעה בהקמת העסק – באיזו מידה היזמים משקיעים מכספם בעסק, מה הציפיות שלהם לגבי קבלת החזר להשקעתם, ובאלו תנאים.

גיוס כספים – האם יש צורך בגיוס כספים לשם הקמת העסק ולשם תפעולו השוטף, ואם כן – מהן הדרכים האפשריות, ומביניהן, מהן הדרכים המועדפות לגיוס הכסף? אפשרויות לדוגמה – קבלת תמיכות מהמדינה דרך משרדי הממשלה השונים, קבלת תמיכות מרשויות מקומיות, גיוס כספים מקרנות פילנתרופיות, גיוס כספים ממשקיעים פרטיים ו/או מקרנות הון-סיכון.

האיזון בין הליבה העסקית לליבה החברתית של העסק – האם היזם רואה את המטרות העסקיות והחברתיות של הארגון במעמד שווה, או שמא הוא מעוניין לתת קדימות לאחת על פני האחרת?

רצון היזמים להיות מעורבים בניהול העסק החברתי לטווח הארוך – האם היזמים מעוניינים להיות חלק ממנגנון הניהול של העסק החברתי (דירקטורים, חברי ועד מנהל וכד')?

רצונם של היזמים להשתלב כעובדים או נותני שרותים בעסק החברתי שיזמו – האם היזם רואה עצמו כמנכ"ל העסק או כנושא משרה בכיר בעסק? האם הוא מעוניין לתת שרותים לעסק באמצעות עסקים קיימים שלו?

במקרה של מיזם שעניינו מכירת מוצרים או שרותים – שיקולי שוק ותמחור – מהו השוק שבתוכו מתוכננת להתבצע הפעילות העסקית של המיזם? מה מידת התחרות בשוק? עד כמה, לדוגמה, חיוב הלקוחות במע"מ על המוצרים והשירותים של המיזם יקטין את מידת האטרקטיביות שלו בשוק ויקשה עליו להתמודד עם המתחרים?

לאחרונה ניכרת בישראל מגמה של הכרה במיזמים עסקיים-חברתיים כצורך של השוק בישראל. מגמה זו באה לידי ביטוי במספר דרכים, שאת חלקן אדגים להן: משרד ראש הממשלה כינס שולחן עגול תלת-מגזרי לדיונים בנושאים הנוגעים לעסקים חברתיים; לאחרונה אנו עדים ליישום חלק ממסקנות השולחן העגול על ידי משרדי הממשלה (לדוגמה, הטבות שמשרד הכלכלה מעניק לעסקים שיעסיקו עובדים עם מוגבלות או עובדים מאוכלוסיות שהמדינה מעוניינת לעודד את שילובן בשוק העבודה).

שר האוצר הנחה לקדם הקמת קרן לעידוד ופיתוח עסקים חברתיים המשלבים אוכלוסיות מוחלשות, שתוקם במימון משולב של המוסד לביטוח לאומי ומשקיעים חברתיים פרטיים. הקרן אמנם אמורה לספק מימון רק לסוג מסויים של עסקים חברתיים – כאלה שעניינם העסקת אוכלוסיות מוחלשות – אך היא אמורה לספק לעסקים שיזכו למימונה גם ליווי ותמיכה לאורך זמן.

במסגרת הגדרת העמותה כארגון "שמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים", הוסיף רשם העמותות לכללי הניהול התקין של עמותות, כללים בדבר פעילות עסקית בעמותה. הגם שבכללים של רשם החברות רב הסתום על הנהיר, המגמה הברורה העולה מהם היא הכרה בצורך של עמותות "להכניס כסף חדש למגרש" ולאפשר מימון של פעילותן שאינו נסמך על פילנתרופיה בלבד.

כותבת המאמר חברה בפורום עסקים חברתיים, המאגד בתוכו נציגים של הגופים המרכזיים בישראל העוסקים בתחום, במטרה לקדם את תחום העסקים החברתיים ולהנגישו לציבור הרחב בישראל. במסגרת הפורום, הח"מ חברה בצוות חקיקה, העוסק כעת בניסוח הצעת חוק בנושא עסקים חברתיים.